: transliteration

Friday 30 December 2022

Berakhot - - - ( Benção alimentos )


Berakhot

(Apoio para falantes de idioma – portuguez/brazil)

Pão – Pitah – ´Halla

Acima de 1.2kg tem que fazer queima da massa, separando 10% da massa feita para queimar, ser queimada.

Barukh ata A-do-nai Elohenu Melekh haOlam Acher kidechanu bemitsvotav le´hafrichi ´Hallah terumah.

Uma porção deve ser separada destes 1.2 kg, separe 10% desta porção.

Se fizer menos de 1.2kg , não precisa fazer esta berakha de queima da ´Hallah.

Antes de comer pão, “Matsá” (fora do Hag Pessa´h), pitah, pizza, ´halla (feitos à base de um dos cinco cereais – trigo, cevada, centeio, aveia ou espelta) recitamos a bênção de "Hamotsí" - - - mas se a base da massa tiver sido feita com algum outro líquido que não água.

Primeiro deve-se banhar as mãos, vertendo água de uma caneca ou copo três vezes consecutivas sobre cada uma, até o pulso, iniciando pela mão direita (o canhoto inicia pela mão esquerda).

Antes de enxugar as mãos, esfrega-se levemente uma na outra.

A bênção é recitada com as mãos erguidas juntas, enxugando-as em seguida :

Baruch Atá A-do-nai, E-lo-hê-nu Mélekh haolam, acher kidechánu bemitsvotav, vetsivánu al netilat yadáyim

Bendito és Tu, A-do-nai, nosso D-us, Rei do Universo, que nos santificou com Seus mandamentos, e nos ordenou sobre a ablução das mãos.

Em seguida, sem interrupções, é recitada a bênção do pão:

Baruch Atá A-do-nai, E-lo-hê-nu Mélekh haolam, hamôtsi lêchem min haárets.

Bendito és Tu, A-do-nai, nosso D-us, Rei do Universo, que faz sair pão da terra.

Alimentos ingeridos com pão ou pitah ou ´hallah

A bênção do pão isenta a pessoa de recitar todas as outras bênçãos anteriores a alimentos (exceto as de vinho)  - Min´hag Sefardita – Hispano&Portuguez.

"Mezonót"

Antes de ingerir produtos à base de um dos cereais, mas que não seja pão (como bolo, torta, macarrão, biscoitos etc.) recita-se:

Baruch Atá A-do-nai, E-lo-hê-nu Mélekh haolam, borê minê mezonot

Bendito és Tu, A-do-nai, nosso D-us, Rei do Universo, que cria diversas espécies de alimentos.

Se a base da massa tiver sido misturada a um suco de frutas em lugar de água, esse pão é considerado “pão Mezonót”.

  

Vinho ou Suco de uva integral (sem adição de açucar e água e nenhuma adição)

O vinho tem um significado especial no judaísmo, e assim mereceu uma bênção exclusiva. Antes de tomar vinho ou suco de uva natural, recita-se:

Baruch Atá A-do-nai, E-lo-hê-nu Mélekh haolam, borê peri hagáfen.

Bendito és Tu, A-do-nai, nosso D-us, Rei do Universo, que cria o fruto da vinha.

 

 Frutas

Antes de ingerir uma fruta que nasce em árvore recita-se:

Baruch Atá A-do-nai, E-lo-hê-nu Mélekh haolam, borê peri haets.

Bendito és Tu, A-do-nai, nosso D-us, Rei do Universo, que cria o fruto da árvore

Antes de ingerir frutas que nascem em árvores que não renovam seus galhos (caso da banana) ou que crescem muito próximas ao solo (caso do morango e melão) recita-se:

 Baruch Atá A-do-nai, E-lo-hê-nu Mélekh haolam, borê peri haadamá.

Bendito és Tu, A-do-nai, nosso D-us, Rei do Universo que cria o fruto da terra

 

 Vegetais

Antes de ingerir legumes, verduras, hortaliças ou frutas que nascem na terra recita-se:

Baruch Atá A-do-nai, E-lo-hê-nu Mêlekh haolam, borê peri haadamá.

Bendito és Tu, A-do-nai, nosso D-us, Rei do Universo que cria o fruto da terra.

 

 "Chehakol"

Antes de ingerir um alimento não incluído nas categorias acima, como chocolate, bala, pipoca, sorvete, cogumelo, queijo, ovo, peixe, carne etc. ou antes de beber qualquer líquido (fora vinho ou suco de uva), recita-se:

Baruch Atá A-do-nai, E-lo-hê-nu Mêlekh haolam, chehacol nihye bidvarô.

Bendito és Tu, A-do-nai, nosso D-us, Rei do Universo, que tudo vem a existir por Seu verbo.

Saturday 17 December 2022

חכמי עמנו, מי יכול לשאול? (מונה כ : אנוסים)

חכם גדולי הדורות הקודמים של האגדה והתרבות הספרדית שלנו נטלו אחריות, והם אינם משמשים, חוסר כבוד מוחלט.


שחקן/ית משנה : מזכרונות לברכה
ריפ - רב הגאון הוא חאק אלפסי,
חמרן ריבי יוסף קארו,
הרב שלמה בן אדרת,
רב משה יבן עזרא,
רב  שלומה גאון,
רב יהודה גאון
... חגנדו מ' נוסה גראו ריבי אליהו לופס, רבי הגאון ראישון לציון עוזיאל, רבי הגאון ריצ'ון לציון מורדחי אליהו, רבי הגאון ריצ'ון ציון חלום מכצ'י, ר בי הגאון מתסלא, רבי הגאון ריצ'ון לציון עובדיה יוסף.

חכמי עמנו, מי יכול לשאול?
הם מסתירים, מגיבים ככאלה ובברזיל לא נותנים לרבנים לבוא לרבנות ישראל לראות ולקיים קשר עם רבנים ספרדיים שיודעים אפילו את הבעיה!
והם אינם מתלזרעים עם משפחות הגרות וחוזרים בדרך התורה.

ספרדי = היספני ופורטוגזי
מבין אותן משפחות, ומקורן של אלה שהקדימו קהילות ספרדיות באמסטרדם, רוטרדם, לונדון, קוראסאו איילנד, סורינאם, בומביי, ניו יורק,
והיום בריו דה ז'נירו - ברזיל

יהי ברכת ה' של ה''אמידה' דברו על פי פי רבים מעמנו ונתנו לנו לפעול!

'השו ספארדיט' התפזר
(שם משותף: מנוסים)

לוי נישימת
ריבי הגאון ראשון לציון עובדיה יוסף
רב דוד יעקב דאוקי
רב משה כהן ד' אזוודו
רב מתשליא ח מזוז
ריבי משה עמאר
חזן סימון דוד דאוקי
חזן בנימין דאוקי




Thursday 1 December 2022

Jews of Djerba جربة  - Judiaria di Djerba

 

🧵on Jews... Judios of Djerba جربة  
 
1) Djerba, an island off the coast of #Tunisia, is home to one of the oldest Jewish communities in the world, and the 2nd largest in the Arab world Jews have lived on this island for over 2,500 years
 

 
 
2) Jews found refuge in Djerba following the destruction of the First Temple in #Jerusalem The high priest Sadok (Kings I 2:35) along with his fellow Cohanim escaped to this distant Island and settled there. 
They carried stones from the altar as a memoir of the destruction
 
 
3) As such, this community is mostly made up of Cohanim. Genetic tests show the vast majority of the community share a common ancestor with Cohens from other communities across the world, both in MENA and Europe Djerba is popularly know as "The Island of the Cohanim"
 

 
 
4) Following the Spanish Inquistion, Jews from the Iberian Peninsula again found refuge on this beautiful island Throughout this time, the Jewish community always preserved their unique dress, personal names, and accents, many suffered from the Roman Catholic Christian Inquisition found refuge in Djerba.
 

 
🇹🇳
 
 
Jewish (Sefardita ) Families  names of  Djerba :
 
Bittan
Salis 
Cohen d´Azeved
Cohen d´Azevedo
Mazuze
Sosa
Kohen
Levi Costa
Freren 
Saudon 
Douk
Aben 
Ben Amor
Bensaude
Benvinda
Xarabi
Paraira
Zeboulone
Bira 
Sigron
Perez



 
 
 
 

Saturday 15 October 2022

Mitzvat Arava no Bet Ha-Mikdachi - Zeman Sim´hatenu !

 Mitzvat Arava no Bet Ha-Mikdachi

Além do Mitzva para tomar o Arba minim, que aplica mi-de'oraita por sete dias no Bet Ha-Mikdachi e por um dia fora do Bet Ha-Mikdachi, o Talmud discute outro Mitzva de Sucot - o do "Arava." , na Michina (Sukka 42b) ensina que este Mitzva é praticado durante todos os sete dias do Festival no Bet Ha-Mikdachi

O Talmud (Sukka 44a) cita um debate sobre as origens deste Mitzva:

De acordo com Abba Chaul ... Está escrito, "Arvei Nakhal" (salgueiros do riacho) - implicando dois, um referindo-se ao [ramo de salgueiro na] lulav e o outro para [o ramo de salgueiro para uso em] o Bet Ha-Mikdach... De acordo com os rabinos ... 

É uma tradição aceita, uma vez que R. Assi citando R. Yohanan que a ouviu de R. Nekhunia da Planície de Beth Khuratan, declarou: As leis das dez plantas, o ramo de salgueiro e a libação de água foram dadas a Moche Rabenu no Monte Sinai.

De acordo com Abba Chaul, o Mitzva de Arava no Mikdachi é de origem bíblica, enquanto que de acordo com os rabinos, é um Halakha Le-Moshe Mi-Sinai, uma antiga tradição recebida no Sinai.

A Michina (Sukka 45a) descreve como a cerimônia foi realizada nos primeiros seis dias de Sukkot:

Como foi o preceito do Arava [realizado]? 

Havia um lugar abaixo de Jerusalém chamado Motza.  

Eles desceram e se reuniram ali jovens ramos de salgueiro e, em seguida, veio e fixou-os ao lado do altar de modo que seus topos curvaram-se sobre o altar.  

Eles então soaram um Teki'a, um Teru'a e novamente um Teki'a. 

Todos os dias eles iam ao redor do altar uma vez, dizendo: 


"Ana Hashem, Hochi'a na - Ana HaChem, hatzelicha na." 

Rav Yehuda disse: [Eles disseram], "Ani Ve-Ho, Hochi'a' na." 

 

Que tão logo HaEL conceda a reconstrução de nosso Bet Hamikdachi !

Tizcu leChanim Rabot Tovot veNeimot veMoadim LeSim´ha veChabbat Chalom ! 

 


 

Wednesday 12 October 2022

El Nora Alila

 El Nora Alila ("Deus dos Feitos Impressionantes") é um piyyut composto pelo grande poeta andaluz, Rabino Moche ibn Ezra (1055-1138). Nas comunidades sefarditas, El Nora Alila abre o serviço de oração Ne'Ila, a quinta e última parte do Yom Kippur. Ne'Lah significa "Fechamento", e o termo é usado para se referir aos Portões do Céu que foram abertos às nossas orações para a totalidade do dia santo, mas que, como Yom Kippur chega ao fim, em breve será fechado.

Rabino Moche Ibn Ezra compôs especificamente El Nora Alila para a oração Ne'Ila, abrindo com uma petição:


Deus de obras impressionantes, Deus de obras impressionantes,/
Conceda-nos o perdão, nesta hora de Ne'Ila


Cada um dos oito versos do piyyut conclui com a frase idêntica, "nesta hora de Ne'Ila."

Embora o tema de El Nora Alila seja sério, as melodias para o piyyut são muitas vezes espirituosas e, na prática, cantadas com gosto.

Piyyut - Sefardita  (El Nora Alila)

Afinal, enquanto o Julgamento de D-us é real, assim também é a Sua Misericórdia... é Yom Kippur !

E o que é mais, o fim do jejum está ao virar da esquina...

Requisitamos a HaEL por nova chance e entramos após Yom Kippur com um Hag que nos recorda que é tempo de Alegria, o Hag Zeman Sim´hatenu ...o Hag Sucot !

Onde já preparamos o que desejamos em comparação a respeitarmos a essência de cada um como em cada atributo do Arbaat HaMinim !

Rabino Moche Iben Ezra nasceu em Granada - Andaluz (Sefarad) - 1055

 : أَبُو هَارُون مُوسَى بِن يَعْقُوب اِبْن عَزْرَ
 

Tizku Leshanim Rabot Tovot veNe´imot veMo´adim leSim´ha !

!תזכו לשנים רבות



Monday 3 October 2022

Origem Kal Nidrei

Nos séculos V ou VI, após o rei Ricardo da Espanha (586-601 da era comum) ter iniciado uma campanha que obrigou todos os judeus, Sefarditas de seu reino a se tornarem cristãos, o que NUNCA aconteceu de facto ! Acuados, muitos tiveram que renegar sua fé, mas, apesar das aparências, permaneciam judeus em segredo. 

Foi o início do cripto-judaísmo ou vulgarmente chamados como marranos – como passaram a ser chamados estes judeus secretos – não queriam abandonar sua fé e tentavam manter secretamente as Leis de seus ancestrais.

Muitos do meio acadêmico classificaram de forma negativa, estes de famílias judaicas como Cristianos-nuevos ou cristãos-novos dando este pejorativo negativo a um judeu de origem sefardita, muito ruim isto! E marca até hoje esta maluquice, este nome sem fundamento para um judeu que estava tentando ter uma chance por mais uma chance. Afinal na Polonia, Austria, Almania ou Germania quantos além de também de nos sefarditas que migramos para terras asquenazitas e assim eles na Choah tiveram de se travestir de cristão seja católico, seja ortodoxo, seja protestante ?!

O Kal Nidrei é para isso e tem VALOR ao perdão.

Yom Kipur era uma data particularmente importante para eles e, mesmo arriscando suas vidas, reuniam-se em segredo. No entanto, antes de iniciar as orações, o líder da congregação era incumbido de se levantar e renunciar, em nome de todos os presentes, a juramentos e promessas formuladas sob coação. Declarava nulos todos os juramentos que haviam sido impostos e, só então, com o coração mais leve, iniciavam as orações pedindo perdão a D’us pelos pecados cometidos.

Provavelmente, as inúmeras perseguições e as conversões forçadas que marcaram a história dos judeus na Europa fizeram com que o Kol Nidrei se enraizasse cada vez mais na liturgia do Dia do Perdão. Com a migração dos marranos para vários países da Europa é provável que o costume tenha sido incluso, em muitas comunidades, na liturgia de Yom Kipur. 

Vários Gaonim do período mencionam em seus escritos o fato de o texto ser recitado em inúmeros países, inclusive em Eretz Israel. No século IX já fazia parte do primeiro livro de orações completo, o Seder do Rav Amram Gaon, 'hakham haGadol !

Nos sidurim sefarditas já tinha isto ! E os asquenazitas absorveram e copiaram o mesmo ...é facto !


חתימה טובה !



Sunday 2 October 2022

Assérét Yémé Téchouva - עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה

1. «Os Dez Dias de Penitência» designam o período entre Rochi HaChanah e Yom Kippur


2. O nome desse período indica que são consagrados para Techuva:
 

3. Na obra Yarot Devar, Rav Yehoudah Abarbanel -  Pedimos uma chance de ter uma CHANCE !
 

4. Uma ajuda divina especial para contribuir para fazer Techuva  << SEDAKA >>
 

5. Nos Céus, ajuda-se muito quem se esforça...
 

6. Como é possível tornar-se outra pessoa mais atenta as mitsvot ? 
 

7. Incentivo ao fortalecimento no serviço divino 
 

8. Um pensamento de arrependimento sobe imediatamente aos Céus e ter alegria mais do que tudo
 

9. Cometeste muitos erros? Regozija-te.
 

10. NÃO ao desespero, porque D-us é lento para a ira e perdoa amplamente a quem deseja arrepender-se, haEL é um infinita misericordia !

 

Fortaleça estes pontos !   

É o caminho que haEL concederá, pedimos, rogamos e que haEL nos conceda 

הם חתמו והכתבו את שמותיהם בצו הטוב בספר הזהב, הצילו אותו מהחיים!


 

 

Sunday 28 August 2022

Seli'hot - סליחות ( ספרדי )

 מ-2 אלול - ארבית המנהגי הספרדי ( Hispano & Portuguez ), נתחיל בקהילות סלי'הוט עד אספרדים וספרדים שמתחילות לפני הצ'אהארט.

בממנהגינו אין דבר האוסר עלינו לעשות עם מיני לאחר שהתעורר באלול השני, ואנחנו עוקבים אחר רצף חודש הרחמים, פעולת הקשבה לשערי תחווה, עלינו להיתפס ולשים לב.

 

 A partir de 2 Elul - Arvit no nosso costume Sefardita ( Hispano&Portuguez), após a amidah, começamos Seli'hot. 

Os sefaradim que iniciam antes do Cha'harit, diariamente como o rito Hispano&Portuguez até Iamim Noraim, nos preparamos mentalmente, nossa essência para este momento que HaEL concede a abertura de portas do perdão e da Techuvah.

Buquemos fazer perdão e pedir entre cada um nós do nosso povo e entre nós e HaEL que HaEL conceda um bom novo ano e muitos anos

Em nosso costume não há nada que nos proibe de fazermos com minian apos arvit do dia 02 de Elul e seguimos a sequencia do mês da misericordia, da ação de estarmos atentos aos portões de Techuvah,  devemos perceber e nos atentar.


Seli'hot - Ma'aravi - Hispano&Portuguez rito

https://drive.google.com/file/d/1MiIvvYlIcFNRmB-jgLdilHZt0UdhX8Ep/view?usp=sharing




Friday 17 June 2022

Resumo Peracha Behaalotekha - Aftara Zekharia - Chabbat Chalom umevorakh ! שבת שלום - شبات شالوم


Resumo Peracha Behaalotekha 

 
Iniciando a Ménora no Michkan.
Santificação dos Levim para o serviço no Michkan.
Anos de serviço para os levianos entre 30 e 50 anos. Entre 25 e 30 anos os leviam treinaram no serviço.
Pessa'h Chéni (possibilidade de recuperação para uma pessoa que se tenha tornado impura e não tenha podido trazer o Korban Pessa'h, o 14 Nissan).
Movimentos no deserto de acordo com as direcções indicadas pela nuvem celestial. Quando essa nuvem estava no Michkan, isso significava que tínhamos que ficar no local.
Moche Rabenu recebe ordens para fabricar duas trombetas de prata, que serão usadas para reunir o povo quando ele quiser falar com eles, para os avisar para se prepararem para deixar o lugar, em tempos de guerra ou de desgraça, e durante as três festas.
As tribos de Israel estão a mover-se para o deserto.
Moche Rabenu pede a Yitro seu sogro para ficar com eles e acompanhá-los até que eles entrem em Israel, mas ele recusa.
Nosso povo ...O povo de Israel queixa-se. HaEL lança um fogo que consome uma parte do povo.
Nosso povo ...O povo de Israel reclama carne e HaEL envia-lhes codornizes.
Uma vez que Moche Rabbénou já não pode suportar a gestão do povo, HaEL pede-lhe que reúna 70 Anciãos que serão encarregados de o apoiar na direcção e no julgamento das disputas.
 
Myriam e Aharon estão a falar contra o seu irmão Moche Rabbénou, que se separou da sua esposa, tendo de estar em estado de pureza permanente para comunicar com HaEL. Ambos são atingidos pela Tsara'at (doença de pele), desde esta epoca quem aponta em EXAGEROS ou LIBERALISMOS dentro do nosso povo HaEL define muita IRA, infelizmente...

Resumo da Aftara de Béha'alotekha

(Zacarias 2, 14-16; 3, 1-10 ; 4, 1-7)

Zekharia (Zacarias), um dos últimos profetas, profetiza sobre a época do segundo Templo. No final dos 70 anos do exílio de Babilônia, grande parte do povo judeu remonta a Israel, liderado por Jeoiaías, filho de Jeozadaque, o Cohen Gadol . Ciro, rei de Mede, dá permissão para reconstruir o Templo, mas desde hoje nao temos

Que em nossos dias seja reconstruido o Bet Hamikdachi !

 


Chabbat Chalom
شبات شالوم
שבת שלום


 

 

 

 

Thursday 9 June 2022

Jejuns DeOraita e DeRabanan (Tsum )

 

Jejuns DeOraita (da Torah) e DeRabanan (dos Sábios e Profetas)


Ambos são decisão diretas dos Céus ou de reflexo dos Céus.

O calendário hebraico, hoje conhecido como judaico tem seis dias de jejum.

Um único DeOráita (da Torá) que é o Yom Kipur, e cinco “DeRabanan”

Neste dia, de Kippur ou Yom Kippur não usamos o Tefilin.

Chul´han Arukh - Orah Haym

dos quais quatro são ligados à destruição do Bet Hamikdachi e um ligado à Purim 

 

  1. Yom Kipur – 10 de Tichire      ( DeOráita)
  2. Tsom Guedália- 3 de Tishrei - assassinato de Guedália (DeRabanan) 
  3. Assará BeTevet – 10 de Tevet – cerco de Jerusalém (DeRabanan)
  4. Chivá Assar beTamuz - 17 de Tamuz - Quebra da muralha (DeRabanan)
  5. Tichá beAv – 9 de Av – Destruicão do Bet Hamikdachi (DeRabanan)
  6. Taanit Esther -13 de Adar – (DeRabanan)

 

Todos estes que são classificados como deRabanan são dia de uso de tefilin.

Não usamos tefilin nos Chabbatot e Chalochi Regalim.

 

No Talmud - Guemará nos conta que quem come e bebe bastante na véspera de Yom Kipur  é como se tivesse feito dois dias de jejum. Um dos motivos desta Mitsvá de comer e beber bastante na véspera de Yom Kipur é para que possamos nos alegrar pelo mérito de termos recebido a Mitsvá da Techuvá (arrependimento e conserto), cujo clímax é um dia especial por ano, no qual D’us nos purifica de nossos pecados, o Yom Kipur.




Friday 25 March 2022

Resumo Peracha Chemini

ב׳׳סד

 

 "Ele disse a Aharon: 'Tome um bezerro maduro para expiação e um carneiro para holocausto, ambos sem defeito, e traga-os diante de HaֵֵEL. Quanto aos filhos de Israel, você falará com eles assim: Pegue um bode para expiação , um bezerro e um cordeiro de um ano, sem defeito, para holocausto”. ( Sefer Vayikrá 9,2-3) 

A Peracha começa com uma descrição do Korbanot a ser levado para a inauguração do Michikan. Aharon deveria trazer um bezerro, e os Bnei Israel deveriam trazer uma cabra e um bezerro. O Torat Kohanim explica que essas oferendas representam a expiação dos pecados passados. Aharon teve que expiar sua participação na culpa do bezerro de ouro e assim, medida por medida, ele teve que trazer um bezerro. 

E o povo judeu teve que expiar duas faltas, a do bezerro de ouro, como Aharon, e a da venda de Yossef.

Este Midrachi levanta várias questões. 

Em primeiro lugar, por que foi necessário expiar essas falhas precisamente na inauguração do Michikan? Em segundo lugar, o fato de o povo judeu ter que expiar a culpa do bezerro de ouro e a da venda de Yossef ao mesmo tempo indica um certo denominador comum entre os dois atos. 

O que é isso? Finalmente, o midrachi afirma que as pessoas tiveram que expiar a venda de Yossef, mas não Aharon. Por quê ? 

Nenhum membro do povo participou pessoalmente da venda; eles tiveram que reparar uma falha cometida por seus ancestrais. 

Mas Aharon sendo descendente de Levi (que teve um papel importante na venda), ele deve, portanto, certamente também participar da expiação desta falha. 

Então, no comentário de Ribi Saadia Gaon,  Aharon precisava retificar apenas sua participação na culpa do bezerro de ouro e não a de seu ancestral na venda de Yossef. Enquanto o povo judeu ainda guardava vestígios de ciúme - que estava na origem da venda de Yossef - Aharon havia pessoalmente retificado completamente esse defeito agindo em favor de Shalom entre o povo. Pode-se acrescentar que ele não teve inveja de seu irmão Moche Rabenu, quando este assumiu seu lugar como líder e profeta do povo. 

Assim, Aharon mostrou que não era nada invejoso e, portanto, ele só precisava expiar a falta do bezerro de ouro. Agora podemos entender por que a expiação dessas duas falhas foi feita no momento da inauguração do Mischikan, cujo principal papel era unificar a nação. 

Se os hebreus/judeus ainda tivessem sido afetados por esse defeito feio, eles não poderiam desfrutar dos benefícios do Michikan, segundo comentários de Rachibá. Assim, o ciúme é tão destrutivo que até desempenhou um papel na culpa do bezerro de ouro, uma falha que parece pertencer ao domínio de Ben Adam Lamakom. Além disso, essa cobiça que causou a culpa do bezerro de ouro e a venda de Yossef teve consequências tão graves que exigiu uma expiação em um dos momentos mais importantes da história do povo judeu. 

Uma ação pode refletir em futuras gerações !

Tenhamos nossos michikan hoje, vivemos um época ainda sem nosso Bet Hamikdachi, e o que você fez e faz para contribuir com o seu michikan local !


Que mereçamos eliminar todos os vestígios dessa falha de nossas vidas.

 

Chabbat Chalom Umevorakh !

 שבת שלום ומבורך !

 


 

 

Monday 21 March 2022

שחרית שבת (ספרדית–פורתוגלית )


 שחרית שבת 


תָּנוּ רַבָּנָן,

תָּנוּ רַבָּנָן, פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוּת הַחַמָּה מָנֶה בְכָל יוֹם, מַחֲצִיתוֹ בַבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בַעָרֶב, וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל וְנוֹטֵל מֵהֶם מָלֵא חָפְנָיו בְּיוֹם הָכִּיפוּרים, מַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּיפוּרִים כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ וְאֵלּוּ הֵן: 

הַצֳּרִי וְהַצִּפּוֹרֶן וְהַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. מוֹר, וּקְצִיעָה וְשִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. הַקֹשְׂט שְׁנֵים עָשָׂר, קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה, קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה, בּוֹרִית כַּרְשִינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין, מֵבִיא חֲמַר חִוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתַן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא, אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ, חַיָּב מִיתָה: 


יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַיהֹוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: כִּי אַתָּה יְהֹוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי: 


בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה. בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם: בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל אָב הָרַחֲמָן המְהֻלָּל בְּפֶה עַמּוֹ מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדָּךָ נְהַלְלָךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחות וּבִזְמִירוֹת וּנְגַדְּלָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ וּנְפָאֲרָךְ וְנַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ, אֱלֹהֵינוּ, יָחִיד, חַי הָעוֹלָמִים, מֶלֶךְ מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת: 

אם סיים לפני השליח ציבור – עונה אמן אחריו 


מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: טוֹב לְהֹדוֹת לַיהֹוָה

 וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת: עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר: כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהֹוָה בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן: מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת: בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד: וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְהֹוָה: כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְהֹוָה כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן: וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן: וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: שְׁתוּלִים בְּבֵית יְהֹוָה בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ: עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ: לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְהֹוָה צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ: 


יְהֹוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ יְהֹוָה עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה: נָשְׂאוּ נְהָרוֹת יְהֹוָה נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם: מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהֹוָה: עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ יְהֹוָה לְאֹרֶךְ יָמִים: 


אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהֹוָה אֱלֹהָיו: 

תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר: דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ: הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה: וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה: זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד: טוֹב יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: יוֹדוּךָ יְהֹוָה כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה: כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ: לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר: סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: צַדִּיק יְהֹוָה בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו: קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת: רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: שׁוֹמֵר יְהֹוָה אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד: תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ: 



הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ

 הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ: 

הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו

 הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ: 

הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר

 הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר:

 הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל 

הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב:

 הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע 

הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה:

 כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ: 



ואומר החזן חצי קדיש 

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. אָמֵן

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִּרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. אָמֵן

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. אָמֵן - יהא שמיה רבה ... 

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. אָמֵן

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן: אָמֵן


ואומר החזן: בָּרְכוּ אֶת יְהוָֹה הַמְּבֹרַךְ

ועונים הקהל: בָּרוּךְ יְהוָֹה הַמְּבֹרַךְ לְעוֹלָם וָעֵד

ואומר החזן: בָּרוּךְ יְהוָֹה הַמְּבֹרַךְ לְעוֹלָם וָעֵד


בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַכֹּל יוֹדוּךָ, וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ, וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּיהֹוָה . הַכֹּל יְרוֹמְמוּךָ סֶּלָה, יוֹצֵר הַכֹּל. הָאֵל הַפּוֹתֵחַ בְּכָל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח, וּבוֹקֵעַ חַלּוֹנֵי רָקִיעַ, מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ, וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו, שֶׁבָּרָא בְּמִדַּת הָרַחֲמִים. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה , כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ. הַמֶּלֶךְ הַמְּרֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם. 

אֱלֹהֵי עוֹלָם! בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ, צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ, מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. אֵין עֲרוֹךְ לָךְ וְאֵין זוּלָתָךְ, אֶפֶס בִּלְתָּךְ, וּמִי דוֹמֶה לָּךְ. אֵין עֲרוֹךְ לָךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין זוּלָתָךְ מַלְכֵּנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֶפֶס בִּלְתָּךְ גּוֹאֲלֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּמִי דוֹמֶה לָּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. 

אֵל, אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים, בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה: גָּדְלוּ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם, דַּעַת וּתְבוּנָה סוֹבבִים הוֹדוֹ: הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה: זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ, חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ: טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבְּרָאָם אֱלֹהֵינוּ, יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל: כֹּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם, לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל: מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ, נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם: שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם שָׂשִׂים בּבֹאָם, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם: פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ, צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ: קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר, רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה: שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם, תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה, שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ: 

ביום־טוב שאינו שבת מדלגים קטע זה: 

לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִׂים, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה, עֹנֶג קָרָא לְיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶה שִׁיר שֶׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי, שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכּל מְלַאכְתּוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ לָאֵל כָּל יצוּרָיו, שֶׁבַח וִיקָר וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד יִתְּנוּ לַמֶּלֶךְ יוֹצֵר כֹּל, הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ: 

שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יִתְקַדָּשׁ, וְזִכְרְךָ יִתְפָּאַר מַלְכֵּנוּ, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, עַל כָּל שֶׁבַח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְעַל מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁיָּצַרְתָּ, הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. 

תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים, יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים, וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַחַד בְּקוֹל דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִיבּוֹרִים, כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, כֻּלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רָצוֹן קוֹנֵיהֶם, וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה, בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה, וּמְבָרְכִין וּמְשָׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין וּמַקְדִּישִׁין וּמַעֲרִיצִין וּמַמְלִיכִין אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּור וְהַנּוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא. וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַחַת רוּחַ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה, כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּאֵימָה, וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה: 

קדושה זו אומרים אותה בישיבה, ואם עמד ישב 

קָדוֹשׁ | קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, יְהֹוָה צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּות הַקֹדֶשׁ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת הַשְׂרָפִים, לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקומו: 

לָאֵל בָּרוּךְ, נְעִימוּת יִתְּנוּ, לַמֶּלֶךְ אֶל חַי וְקַיָּם, זְמִירות יֹאמְרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבו בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת: 

אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בָּךְ וַתְּלַמְּדֵמוֹ חֻקֵּי חַיִּים לַעֲשׂוֹת רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ, אָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם, רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִינָה לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּים אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה: 

וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְמִצְוֹתֶיךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. לֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לָעוֹלָם וָעֶד. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ, וְרַחֲמֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים, אֶל יַעַזְבוּנוּ נֶצַח סֶלָה וָעֶד: 

מַהֵר וְהַבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם 

יקבץ הציציות בידו השמאלית וישימן כנגד לבו מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וּשְׁבֹר עֹל הַגּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵנוּ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ, כִּי אֶל פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אַתָּה, וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל בְּאַהֲבָה, לְהוֹדוֹת לָךְ וּלְיַחֶדְךָ לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה אֶת שְּׁמֶךָ, בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה: 

יאמר הקריאת שמע באימה ביראה ברתת ובזיע, יכוון לקיים שלוש מצוות מן התורה: לקרוא קריאת שמע, לקבל אלהותו יתברך, ולהאמין ביחוד השם, וידקדק היטב באמירתה, ויזהר שלא יחבר התיבות זו עם זו, ויאמרה בכוונה גדולה, והכוונה כך: שמע ישראל – הבן ישראל, יְהֹוָה – אדון הכל היה הווה ויהיה, אֱלֹהֵינוּ – אלהים שלנו שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, יְהֹוָה – כנ"ל, אחד – יחיד ומיוחד – שולט בשבעה רקיעים ובארץ ומושל בארבע רוחות עולם – יכוון שהוא מוכן למות על קידוש השם

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד

בלחש: 

בָּרוּךְ, שֵּׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לְעוֹלָם וָעֶד:


וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: 

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהֹוָה נֹתֵן לָכֶם. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ: 

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ 

יסתכל בציציות שבידיו, יעבירם על גבי עיניו וינשקם – שתי פעמים וּזְכַרְתֶּם 

ידגיש את האות ז אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם 

יעביר הציציות על גבי עיניו וינשקם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ 

ידגיש את האות ז וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם: 

ועונים הקהל: אֱמֶת: 

וחוזר החזן: יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת: 

וְיַצִּיב, וְנָכוֹן, וְקַיָּם, וְיָשָׁר, וְנֶאֱמָן, וְאָהוּב, וְחָבִיב, וְנֶחְמָד, וְנָעִים, וְנוֹרָא, וְאַדִּיר, וּמְתוּקָן, וּמְקוּבל, וְטוֹב, וְיָפֶה, הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעולָם וָעֶד. 

אֱמֶת, אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ, לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם, וּשְׁמוֹ קַיָּם, וְכִסְאוֹ נָכוֹן, וּמַלְכוּתו וֶאֱמוּנָתו לָעַד קַיֶּמֶת, וּדְבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים, וְנֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד 

כשאומר לעד ינשק הציציות שבידיו, יעבירם על גבי עיניו ויניחם מידיו וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. עַל אֲבוֹתֵינוּ, עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ. עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה חוֹק וְלֹא יַעֲבוֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ. גּוֹאֲלֵנוּ גּוֹאֵל אֲבוֹתֵינוּ. יוֹצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ. פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ עוֹד אֱלֹהִים זוּלָתְךָ סֶלָה: 

עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמושִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ, וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ, אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְוֹתֶיךָ וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא אֲדוֹן לְעַמְּךָ וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים, אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמושִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵיהֶם הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ יִשְׂרָאֵל גָּאַלְתָּ, וְיָם סוֹף לָהֶם בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ יָם. וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתַר. עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לַמֶּלֶךְ אֶל חַי וְקַיָּם, רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו.


 עמידה לשחרית של שבת קודש



אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ: 

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה, 

בשבת שובה מוסיפים: 

זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן, בָּרוּךְ אַתָּה יַהַוַהַ, מָגֵן אַבְרָהָם: 

אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. 

בקיץ: מוֹרִיד הַטָּל. 

בחורף: מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. 

בשבת שובה מוסיפים: 

מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יֵהֵוֵהֵ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים:

קדושה




בחזרת הש"ץ: אומרים קדושה, כשאומרים 'זה'- משתחווים לצד ימין, 'אל זה' - לצד שמאל, 'ואמר' - לאמצע. כשאומרים 'קדוש קדוש קדוש', מרימים את עקבי הנעלים מעט כל "קדוש" וכן כשאומרים 'ברוך כבוד...' וכן 'ימלוך' 

נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְקָרָא זֶה אֶל זָה וְאָמַר: 

קָדוֹש, קָדוֹש, קָדוֹש, יְהֹוָה צְבָאוֹת. מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: 

בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ. וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר: 

יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ. 

אַתָּה קָדוֹשׁ, וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. בָּרוּךְ אַתָּה יֹהֵוָהֵ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ: 

בשבת שובה חותמים: 

הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ: 

יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: 

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ: 

ולֹא נְתַתּוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים, גַּם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים, כִּי לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ: 

יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג, עָם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךְ, וְהַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ: 

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ, שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת, וְהַנְחִילֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבָּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת: 

רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ: 


בראש חודש ובחול המועד מוסיפים: 

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, יַגִּיעַ יֵרָאֶה וְיֵרָצֶה, יִשָּׁמַע יִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם: 


בראש חדש:    רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה, 

בחוה"מ פסח:   חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, 

בחוה"מ סוכות:   חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ, וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה: וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תַּחְפֹּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִהִ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן: 

כשיאמר מודים ישתחווה 

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְּרַחֵם, כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ:

מודים דרבנן



בחזרת הש"ץ כשהוא אומר מודים, הקהל אומרים: 

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׁר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.

על הניסים



בחנוכה ופורים אומרים כאן על הניסים: 

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. 

בחנוכה אומרים: 

בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּהַלֵּל גָּמוּר וּבְהוֹדָאָה, וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה: 

בפורים אומרים 

בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה: וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא תָמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ, לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה: 

בשבת שובה מוסיפים: וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בֶּאֱמֶת, לְעוֹלָם כִּי טוֹב, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה, הָאֵל הַטּוֹב. משתחוה בברוך וזוקף בשם בָּרוּךְ אַתָּה יֻהֻוֻהֻ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:

ברכת כהנים



בחזרת הש"ץ: החזן והכהנים אומרים ברכת כהנים, ואם יש יותר מכהן אחד קורא להם החזן: 

כֹּהֲנִים: 

הכהנים מברכים: 

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתו שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה: 

הקהל עונים אמן: 

ואומר החזן והכהנים אחריו מילה במילה:


יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ:  

ועונים: אמן 

יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:  

ועונים: אמן 

יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָּשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:  

ועונים: אמן 

אם אין עולים כהנים אומר החזן: 

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו הַכֹּהֲנִים עִם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: 

יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ,   

עונים: כן יהי רצון 

יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ,   

עונים: כן יהי רצון 

יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָּשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.  

עונים: כן יהי רצון 

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם. בשבת שובה מוסיפים: וּבְסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה יוּהוּווּהוּ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן: 

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי: 

אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְבוֹתָם. יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ. וּמַלְאַךְ יְהֹוָה דּוֹחֶה. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. 

נוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי 

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי: 

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בעשרת ימי תשובה אומר: הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן: 


יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ, לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ וּלְעָבְדָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם


***

Quando estiver o Sefer Torah na sinagoga

סדר קריאת התורה בשבת

Sera acrescentado algumas berakhot


***


Fazer as berakhot Micheberakh do Kahal

Governo Brazil

Israel nossa terra


***


מוסף של שבת




יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. אָמֵן

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִּרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. אָמֵן

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. אָמֵן - יהא שמיה רבה ... 

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. אָמֵן

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן: אָמֵן


אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ: 

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה, 

בשבת שובה מוסיפים: 

זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן, בָּרוּךְ אַתָּה יַהַוַהַ, מָגֵן אַבְרָהָם: 

אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. 

בקיץ: מוֹרִיד הַטָּל. 

בחורף: מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. 

בשבת שובה מוסיפים: 

מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יֵהֵוֵהֵ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים:

קדושה


בחזרת הש"ץ: אומרים קדושה 

כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה, עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה. יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נבִיאָךְ וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר 

קָדוֹשׁ | קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים 

אַיֵּה 

בתיבת 

איה יכוון לקבל תוספת נשמה דבחינת היום 

מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ: לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים 

בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ: מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ עֶרֶב וָבֹקֶר, בְּכָל יוֹם תָּמִיד אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה 

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד 

בתיבת 

אחד יכוון שהוּא מוכן למסור נפשו על קידוש השם: הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית, וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו לְעֵינֵי כָּל חַי לֵאמֹר, הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם: וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר 

יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַללוּיָהּ

אַתָּה קָדוֹשׁ, וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. בָּרוּךְ אַתָּה יֹהֵוָהֵ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ: 

בשבת שובה חותמים: 

הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ: 


כשלא חל ראש חודש בשבת יאמר 

תִּכַּנְתָּ שַׁבָּת, רָצִיתָ קָרְבּנוֹתֶיהָ, צִוִּיתָ פֵירוּשֶׁיהָ עִם סִדּוּרֵי נְסָכֶיהָ, מְעַנּגֶיהָ לעוֹלָם כָּבוֹד יִנְחָלוּ, טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ, וְגַם הָאוֹהֲבִים דְבָרֶיהָ - גְּדֻלָּה בָחָרוּ. אָז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ צִוּוּיֵי פעָלֶיהָ כָּרָאוּי: 

וּבְכֵן, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לפָנֶיךָ אֶת קָרְבּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. אֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה, כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתָךְ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ, כָּאָמוּר: 

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִים, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ: עֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ: 

ואם חל 

ראש חודש בשבת יאמר 

אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכּל הָאֻמּוֹת וְרָצִיתָ בָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ וְשָׁמֵם מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַקְרִיב לְפָנֶיךָ קָרְבָּן, וְלֹא כֹהֵן שֶׁיּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ: 

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. אֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתָךְ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ כָּאָמוּר: 

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִים, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ: עֹלַת שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ: 

וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיהֹוָה, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כַּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כּהִלְכָתָם: 

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא, וְלִסְלִיחַת עָוֹן, בשנה מעוברת אומרים: וּלְכַפָּרַת פֶּשַׁע. וְיִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה סוֹף וָקֵץ לכָל צָרוֹתֵינוּ, תְּחִלָּה וָרֹאשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ, כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֻמּוֹת בָּחַרְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ: 

יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבָךְ, וְהַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: 

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה נָא בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ, שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדּךָ בֶאֱמֶת, וְהַנְחִילֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שׁמֶךָ: 

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת 


בראש חודש מוסיפים וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים: 

רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ: וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תַּחְפֹּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִהִ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן: 

כשיאמר מודים ישתחווה 


מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְּרַחֵם, כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ:

מודים דרבנן



בחזרת הש"ץ כשהוא אומר מודים, הקהל אומרים: 

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׁר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.

על הניסים



בחנוכה ופורים אומרים כאן על הניסים: 

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. 

בחנוכה אומרים: 

בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּהַלֵּל גָּמוּר וּבְהוֹדָאָה, וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה: 

בפורים אומרים 

בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה: וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא תָמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ, לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה: 

בשבת שובה מוסיפים: וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בֶּאֱמֶת, לְעוֹלָם כִּי טוֹב, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה, הָאֵל הַטּוֹב. משתחוה בברוך וזוקף בשם בָּרוּךְ אַתָּה יֻהֻוֻהֻ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:

ברכת כהנים



החזן: 

כֹּהֲנִים: 

הכהנים מברכים: 

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתו שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה: 

הקהל עונים אמן: 

ואומר החזן והכהנים אחריו מילה במילה:


יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ:  

ועונים: אמן 

יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:  

ועונים: אמן 

יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָּשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:  

ועונים: אמן 

U

אם אין עולים כהנים אומר החזן: 

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו הַכֹּהֲנִים עִם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: 

יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ,   

עונים: כן יהי רצון 

יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ,   

עונים: כן יהי רצון 

יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָּשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.  

עונים: כן יהי רצון 

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם. בשבת שובה מוסיפים: וּבְסֵפֶר חַיִּיואומרים הציבור קדיש "על ישראל" 



יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. אָמֵן

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִּרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. אָמֵן

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. אָמֵן - יהא שמיה רבה ... 

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. אָמֵן

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא ְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. אָמֵן


עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן. וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי. מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן. אָמֵן


יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. אָמֵן


האומרים קדיש פוסעים שלוש פסיעות לאחור עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. אָמֵן. 

האומרים קדיש – אומרים: 

בָּרְכוּ אֶת יְהוָֹה הַמְּבֹרַךְ

והקהל עונים: 

בָּרוּךְ יְהוָֹה הַמְּבֹרַךְ לְעוֹלָם וָעֵד


עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְלֹא גוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹ


Donation / Donation / Sedaka / צדקה