COBRIR A CABEÇA - MITSVAH QUE PROTEGE

  COBRIR A CABEÇA - MITSVAH QUE PROTEGE

As senhoras casadas se esforcem a esta MITSVAH de usar o Kissui

Talmud (Ketuboth 72) concludes that under normal circumstances hair covering is a biblical requirement for women.

The Mishnah in Ketuboth (7:6), however, implies that hair covering is not an obligation of biblical origin. It discusses behaviors that are grounds for divorce such as, “appearing in public with loose hair, weaving in the marketplace, and talking to any man” 

Talmud (Ketuboth 72) presents a compromise position: Minimal hair covering is a biblical obligation, while further standards of how and when to cover one’s hair are determined by the community.

Talmud (Berakhot 24a), the rabbis define hair as sexually erotic (ervah) and prohibit men from praying in sight of a woman’s hair

Talmud (Ketuboth 72) conclui que em circunstâncias normais a cobertura de cabelo é uma exigência necessários para as mulheres israelitas/judias

Um forte clara é a Michiná em Ketubot (7:6), no entanto, implica que a cobertura de cabelo não é uma obrigação de origem bíblica. Ele discute comportamentos que são motivos para o divórcio, tais como, "aparecendo em público com cabelos soltos, uma forma alegórica que um “ que esta disponível  ”, e também falar com “qualquer homem" 

Talmud (Ketuboth 72) apresenta uma posição de compromisso: Cobertura mínima de cabelo é uma obrigação num ponto de vista e dever de acordo com a Torah, enquanto outros padrões de como e quando cobrir o cabelo são determinados pela comunidade local também ajustando a um processo para as mulheres da nossa vida atual, ou seja as mulheres judias/israelitas

Talmud (Berakhot 24a), os rabinos definem o cabelo como um alerta “sexualmente erótico” (ervah) e proíbem,  Halakha deRabanan os homens de orar à vista do cabelo de uma mulher.

Uma mitsvah que protege o casamento

Uma mitsvah que cerca os costumes

Uma mitsvah que apresenta a mulher pelos pensamentos e ação e não somente pela beleza

Uma mitsvah que eleva o respeito das matriarcas do nosso povo

Uma mitsvah que promove o recato

Harav Hida  Z”L 

Fonte : Talmud - Berakhot 7:6 / Ketubot 24a

             Chul’han Arukh - Even Haezer 55:1

Eruv - resumo

O Eruv, um conceito judaico desde nossos hakhamim, sábios da época do Talmud, ajustado pelos rabinos de nossa geração para lidar com esta proibição na cidade contemporânea, esta mitsvah que foca permitir entre um Yom Tov para até chegar em Chabbat sem perdermos o senso, a alegrias de termos refeições festivas e acendimento da vela de Chabbat entre antes de um Yom Tov até ao Yom Tov e do Yom Tov para o Chabbat.

Seja cozinhar em Yom Tov para Chabbat, desde que comece a cozinhar antes do Yom Tov, para que consigamos firmar e dar elevação ao que Torah nos define, elevar o nome de HaEL, de D-us e o Chabbat é um mitsvah DEORAITA.

Em Chabbat podemos e devemos fazer uma série de ações permitidas e coisas. No entanto, HaEL, D-us nos proibiu de fazer algumas tarefas ao longo do Chabbat. Uma destas é a proibição de retirar um objeto de um "rechut hayakhid" ('Propriedade Privada') a um "rechut harabim" ('Propriedade Pública') e vice versa. 

Da mesma forma, é proibido transportar um objeto em um "rechut harabim".

Um  Eruv consiste em duas partes :

A) Manter a área cercada e delimitada, para que ocorra permissão de Eruv.
B) Fazer uma sociedade entre todos os condôminos ou membros que residem na comunidade (Kehilah)

Nossos sábios, rabinos sefarditas afirmam hoje que o HaMaran Ribi Yosef Karo define uma das seguintes condições suficiente para criar um domínio público: 

a) 26 pés de largura da estrada

b) tráfego a pé de 600.000 pessoas. 

Mas em vários lugares em seu Sefer, livro Bet Yosef e no Chul’han Arukh, como o citado acima, o Ribi Karo se junta ao coro de Poskim que concordam que não temos tal coisa como domínio público, de facto.

Com base no Chul’han Arukh - Ribi Yosef Karo haMaran e nos dias atuais, o Ribi Chalom Mechachi zal"tzal, foi por tempos Rabino Chefe de Jerusalém, define um contexto explicativo sólido, e como vimos através de minha análise aqui, a maioria poskim concorda com ele que os domínios que existem hoje são apenas domínio privado e Karmelit. Tudo o que é necessário é um passo, admitindo que não há necessidade de ter uma zona tampão se o domínio público não existe, para confiar em sua decisão e carregar sem um Eruv. Pode decidir-se fazê-lo regularmente, ou apenas quando for necessário, por exemplo: num local sem Eruv; após condições meteorológicas adversas terem danificado o Eruv existente; ficar retido num aeroporto ou porto marítimo, etc. 

É minha esperança  que as pessoas serão capazes de convencer de que a situação Eruv está longe de ser ideal, e que eles devem prestar atenção a este argumento  do Ribi Mechachi e se juntar a ele, tornando assim a sua decisão na opinião da maioria.

Mas mantemos esta ação, costume de Eruv mantido em nossa Kehilot, comunidades sefarditas, mesmo podendo ajustar posições que geram perguntas, ou até mal entendimento.

Posição estudo nossa sobre Eruv - Yechiva Torah veAhava - NY / USA

Ribi Chalom Mechachi de bendita memória foi rabino sefaradi,  chefe de Jerusalém por muito anos;

Ribi Yosef Karo - haMaran hakham haGaon Sefaradi author do Chul’han Arukh 

Ribi Ovadia Yossef -  De nossa geração, haGaon Ribi, grande em conhecimento e apoio em legislar de forma pragmática de acordo com base no Chul’han Arukh

Fonte : Chul'han Arukh, 

            HaMoed - Rabi David Yossef  

ברכת המזוֹן – ספרדי מערבי - (Hispano&Potuguez)

 

ברכת המזון – ספרדי מערבי

ספרדית –פורתגלית

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים , הוּא נֹתֵן לֶחֶם לְכָל-בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן (תָּמִיד) לְעוֹלָם וָעֶד בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל-בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת-יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל-חַי רָצוֹן בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל.

נוֹדֶה לְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה ברית ותורה היים ומזון על שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועל בריתך שחתמת בּבשרנו ועל הקי רצונך שהודעתנו ועל חיים ומזון שאתה זן ומפרנס אותנו

בחנוכה ובפורים אומרים כאן על הניסים

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

 

לחנוכה
בִּימֵי מַתִּתְיָהו בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהשַׁכִּיחָם מִתּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת-מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.

לפורים
בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ-לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה

וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶּׁר נָתַן לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, וְעַל הַבַּיִת הַגָדוֹל וְהַקָדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ, אָבִינוּ, רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ, וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם הבא ומלכות בית דוד משהך תחזירנו למקומה במהרה בימינו 

בשבת קודש מוסיפים כאן רצה והחליצנו

רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְׁבִיעִי הַשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶיךָ לִשְׁבָּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיוֹן עִירֶךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת.

בראש חודש ובמועדים מוסיפים כאן יעלה ויבוא

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא יַגִּיעַ יֵרָאֶה וְיֵרָצֶה יִשָּׁמַע יִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל-עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם
בראש חודש: רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ
בפסח: חַג הַמַּצּוֹת
בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת
בשמיני עצרת: שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַחַג
בשבועות: חַג הַשָּׁבוּעוֹת
בראש השנה: הַזִּכָּרוֹן,
הַזֶּה, זָכְרֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים , בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים; חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.

וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלַיִם. אָמֵן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גֹּאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאַל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל טוֹב; וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ.

הָרַחֲמָן הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.
הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵנוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

בבית אביו אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה.
נשוי אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביו ואמו בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת אִשְׁתִּי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.
נשואה אומרת: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, (אם אביה ואמה בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי,) וְאֶת בַּעֲלִי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.
אורח אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַקֵּק לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְבַר הַרְהוֹר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל – כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר: אָמֵן.

בַּמָרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

בשבת: הַרָחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.
ביום טוב: הַרָחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב.
בראש חודש: הַרָחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הָחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.
בראש השנה: הַרָחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.
בסוכות: הַרָחֲמָן הוּא יָקִים לָנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת.

הָרַחֲמָן הוּא יחינו ויְזַכֵּנוּ ויקרבנו לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מַגְדִּיל (ביום שמתפללים בו מוסף ובמלווה מלכה: מִגְדּוֹל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.

כי–השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא –טוב : הודו ליי כי–טוב  כי לעולם חסדו

אשר הבשתם את ריחנו בעיני פרעה.

אשר הבשתם את ריחנו בעיני פרעה.

טענה אינה מגיעה דרך מחאה. עליך פשוט להעביר מסר מנומק מספיק ממך - לשומע

• לקבצן עיוור היה שלט 'אני עיוור' וכובע למעט כסף שאסף. ילד שרצה לעזור שינה את המילים. בסוף היום הכובע התמלא בכסף. למחרת שאל העיוור את הילד מה כתב? וענה 'רק שיניתי את המילים ל ״יש היום יום יפה..-ואני לא יכול לראות אותו..״

_אל תצהיר על בעיות, פשוט תשתף אותן. לכן תן לשומע להבין מה אתה עובר. כי כך כשיבינו אותך רק תגדיל את מס' החברים - ותעלים את מס׳ הבעיות.. 🌹 שנזכה

=========================================================

Que puseste o nosso cheiro nos olhos do Faraó.

Uma reivindicação não vem através de protesto. Você só tem que entregar uma mensagem de fundamentado o suficiente de você para o ouvinte...

Um mendigo cego tinha um sinal de "Eu sou cego" e um chapéu, exceto pelo dinheiro que ele coletou. Uma criança que queria ajudar mudou as palavras. No final do dia, o chapéu estava cheio de dinheiro. 

No dia seguinte, o cego perguntou ao menino o que ele escreveu? 

E ele disse: "Acabei de mudar as palavras para "tenha um belo dia hoje".
Não declare problemas, apenas compartilhe-os.

 É por isso que deixe o ouvinte entender o que você está passando. 

Porque dessa forma, quando eles entendem que você só vai aumentar o número de membros - e aumentar o número de problemas. 

Vamos avançar ...

=========================================================

פרשת מִקֵּץ והפטרה זכריה – חנוכה כשר עם שמחה !

 פרעה חולמת פעמיים. בחלום הראשון, שבע פרות שמנות ויפות המביטות על הנילוס, ולאחר מכן שבע פרות רזות ומכוערות שמאכלות את הפרות הראשונות. בחלום השני, שבע אוזן דקות גדלות מאחורי שבע אוזן של חיטה על מזלג לפני שהן אוכלות.
הפרעה מבקשת מיועציה ומקוסמים לפרש לו את משמעות חלומותיו, לשווא. לאחר מכן, האספן זוכר את יוסף, שפירש בדיוק את חלומו ואת זה של הכוס.
לפני הפרעה יפרש ג'וזף את חלומותיו כדלקמן: שבע שנות שפע שיתחילו מיד, ולאחר מכן שבע שנים של רעב חמור שישכח את שנות השפע. הוא יעץ למלך לאחסן את רזרבות המזון של המדינה ב- 1/5 במשך השנים רבות כדי להתכונן לשנים הרדומות.
ג'וזף מונה לממונה ונבנה עתודות מזון.
יוסף, נשוי לאסנת, יש לו שני בנים בשם אפרים ומנרכ'ה בהתאמה.
התפרץ המהולל במצרים ובארצות הסובבות.
האחים של ג'וזף ירדו למצרים כדי לקנות דגן. ג'וזף זיהה את אחיו והאשים אותם בתכלת. יוסף שומר על צ'ימעון, שאותו ישחרר פעם, אחיו הקטן של בנימין הציג לו.
בדרך חזרה, גילו ילדי יעקב שהכסף ששימש לרכישת מזון נמצא בעסקיהם. הם מפחדים לספר לאביהם על האודיסיאה שלהם.

 

 

זכריה ב׳:י״ד-י״ז  : הפטרה

 

חודש טוב ומבורך !

 חנוכה כשר עם שמחה !

Siddur Arvit Qabbalat Chabbat - de acordo tradição Hispano&Portugueza ( Sefaradi Ma'aravi ) - editado pelo rabino Amram

 Siddur Arvit Qabbalat Chabbat - de acordo tradição Hispano&Portugueza ( Sefaradi Ma'aravi ) - editado pelo rabino Amram

URL - Download .PDF

https://drive.google.com/file/d/1202XrYCOlb701CqpiQEQ07Xv2QTpKAm9/view?usp=sharing

 

Peracha Vayichlakh - פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח - شبات شالو

 שבת שלום

شبات شالو שבת שלום

 פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח

יעקב שולח מלאכי שלום לעסאב, המגיע לפגוש אותו עם 400 איש... יעקב נשאר לבדו למשך לילה אחד ופונה לאיש, שהוא מצליח לשלוט בו, במחיר של היפ לא-מקובע ושמו אמור להחליף את יעקב: ישראל. לזכרו של מאבק זה ופצע של יעקב, האשם אסרה עלינו לצרוך את העצב המדעי של כל בעל חיים.

 יעקב מוצא את עצמו מול אסוב והצבא שלו; במקום הקרב הצפוי, הוא מגיע לאגודות החמות של האחים. עיצב פוגש את משפחת יעקב ומציע לחזור ולהתיישב איתו בסייר, שם הוא חי. יעקב מוצא תירוץ לסרב. היא מפרידה מעסב ויתיישב ליד העיר שאקם (שכם), הנשלטת על-ידי ח'אמור מסוים. בנו של הח'יף השני, הנקרא שקהם (כעיר שלו), חיבל את דינה, בת לאה ויעקב. הוא מצרף את עצמו אליה ומבקש מאביה להציע לה את הצעתה ליעקב. זה מה שהוא עושה בהצעת יעקב להתיישב, לסחור ולהתחתן עם אזרחיו. שמעון ולוי, אחיהם של דינה, חלפו פעם על פני הלם החדש והמצוקה, פירגנו שטר; החובה לעקוף את עצמו על כל הגברים, דבר המאפשר להם להרוג את כל אנשי העיר, כולל האדון ואביו. יעקב מעגן מזבח בבית-אל. 

האשם מוסיף ליעקב את שם ישראל ומברך אותו. ראהל מת מלידה בבנימין. היא נקברה בבית לחם. ראובן, בנו הבכור של יעקב ולאה, עשה טעות בכך שהוא החליף את מיטת ביל-הא, משרתו של רחל, עם אמה, לאה. איסחק נפטר בגיל 180. הוא נקבר בקבר של מכפלח שבעיר חברון, ע"י שני בניו, קצב ויעקב.

 הפטרה

עובדיה א׳:א׳-כ״א

======================================================================

 

Ya'akov abinu envia mensageiros de paz a Essav que vem ao seu encontro com 400 homens... Sozinho por uma noite, Yaakov enfrenta um homem que consegue dominar, ao preço de uma anca luxada e de um nome que deveria substituir o de Yaakov: Israel. Em memória desta luta e da ferida de Yaakov, Hachem proibiu-nos de consumir o nervo ciático de qualquer animal. 

 Yaakov encontra-se diante de Essav e do seu exército; em vez da luta fratricida esperada, assiste-se ao encontro caloroso dos irmãos. Essav conhece a família de Yaakov, e oferece a Yaakov que volte com ele para Sa'ir, onde ele reside.  

Yaakov arranja uma desculpa para recusar. Separa-se de Essav e vai instalar-se perto da cidade de Chekhem (Nablus), que é governada por um certo H'amor.  

O filho deste, chamado Sequém (como a sua cidade), violou a Diná, filha de Léia e Yaakov. Apega-se a ela e pede ao pai que a peça em casamento a Yaakov. É o que ele faz ao propor a Yaakov estabelecer-se, negociar e casar-se com os seus eleitores. Chimon e Levi, os irmãos de Dinah, uma vez superado o choque desta notícia aflitiva, elaboram um estratagema; a obrigação de circuncidar-se para todos os machos, que lhes permite matar todos os homens desta cidade, incluindo o violador e seu pai. Yaakov ergue um altar em Bet-El. HaChem acrescenta a Yaakov o nome de Israel e o abençoa. 

 Ra'hel morre dando à luz Binyamin. Está enterrada em Bethle'hem. Renam, o filho mais velho de Yaakov e Léia, comete um erro ao substituir a camada de Bilá, serva de Ra'hel, pela de sua mãe Léia. Itshak morreu aos 180 anos. E foi sepultado na sepultura de Makhpela, em Hebrom, pelos seus dois filhos, Essav e Yaakov.

 

Aftarah - Ovadia 

Hazon Ovadiah ...navi gadol !

קבר עובדיה

 

שבת שלוֹם ומבורך !

Chabbat Chalom umevorakh !

شبات شالوم שבת שלום