סיכום פרשת בלק וסיכום הפטרת בלק

 סיכום פרשת בלק

לאחר שניצחו במלחמה נגד סיחון מלך אמורי ועוג מלך הבשן, חששו אנשי מואב ומדיין מפלישה של בני ישראל לשטחם. הם שלחו קבוצת שליחים אל בלעם בן בעור, בבקשה ממנו לקלל את בני ישראל. אלוהים סירב לבקשתו של בלעם. בלק שלח משלחת שנייה, גדולה יותר, אל בלעם והבטיח לו פרס גדול על קללותיו. אלוהים התיר לבלעם להצטרף למשלחת החדשה הזו בתנאי שידבר רק את מה שאלוהים שם בפיו. כשבלעם נסע למואב על חמורו, מלאך אלוהים, חמוש בחרב, הופיע בדרכם. כדי להימנע מהמלאך, החמור עזב את הדרך ופנה דרך השדות. בלעם, זועם, מכה את חמורו.

המלאך מופיע שוב בדרכם דרך הכרמים. החמור מתחכך בקיר, והלחץ מועך את רגלו של בלעם. בלעם מכה את חמורו בפעם השנייה.

המלאך מופיע לפניהם בפעם השלישית במקום בו אי אפשר לפנות ימינה או שמאלה. האתון מחליטה אז להתכופף. בלעם מכה את האתון שלו בפעם השלישית.

האתון מתחילה לדבר ומבקשת מאדונה את הצדקת המכות החוזרות ונשנות. אלוהים פוקח את עיניו של בלעם, והוא מבין את נוכחותו של המלאך. בלעם, מבולבל, מציע למלאך לחזור. המלאך מאפשר לו להמשיך בדרכו אך מזהיר אותו לומר רק את מה שאלוהים לוחש לו. עם הגעתו לביתו של בלק, ולאחר טקס שכלל קורבנות שונים, ניסה בלעם שלוש פעמים לקלל את בני ישראל. בסופו של דבר, סדרה של ברכות זרמה מפיו. בלעם אף הרחיק לכת וקילל את אלה שקיללו את בני ישראל. בלק זעם על בלעם.

בנבואה הרביעית שלו, בלעם ניבא מה יעשו בני ישראל לגויים באחרית הימים, ובפרט שמלך ישראל יקום וישמיד את אדום ועמלק. הוא דיבר גם על סנחריב מלך אשור ועל רומא. בלעם ובלק נפרדו, כל אחד מהם חזר לביתו.

בני ישראל התיישבו במדבר שיטים, בערבות מואב. הם התמכרו לעבודת אלילים וזנות עם נשות מואב. כועס על אלוהים, מגפה פגעה בבני ישראל והרגה 24,000 בני ישראל. זמרי בן סלוא, נסיך שבט שמעון, ביצע את הבלתי נתפס כשנישא לנסיכה גויה, כוזבי, שניצחה את צור בפומבי. פינחס בן אלעזר, נכדו של אהרון, לקח חרב והוציא להורג את שני הגברים. המגפה הסתיימה.

סיכום הפטרת בלק

(מיכה ה:ו-יד; ו:א-ח)

מיכה מנבא על העתיד, זמן שבו בני ישראל יהיו נאמנים לאלוהים. מעמדם יגדל עד כדי כך שישלטו בכל העמים. כלי נשק צבאיים, ביצורים, אלילים וכישוף ייעלמו. אלוהים ינקום בכל העמים העוינים לעם ישראל. לאחר מכן הנביא מספר על דיאלוג בין אלוהים לבני ישראל, בו הוא מצווה עליהם להביע את הכרת התודה שלהם על כל הברכות שניתנו להם. מכיוון שבני ישראל לא ידעו כיצד להפגין הכרת תודה זו, אלוהים מורה להם לקדם צדק, חסד וצדקה.

קשר לפרשתנו: סיפורו של בלק הוא בין האירועים המוזכרים על ידי אלוהים המצדיקים הכרת תודה מצד בני ישראל.